ביאור:משלי יד יב
משלי יד יב: "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ, וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת."
תרגום מצודות: יש דרך ישר לפני איש (נראה בעיניו כי ישר הוא), אבל אחריתה (סוף הדבר) הוא מדרכי מות.
תרגום ויקיטקסט: יש דרך הנראית טובה וישרה כשהיא לפני איש (כשהאדם נמצא בתחילתה), אולם בחלק מאוחר יותר של הדרך מתברר שהיא מובילה רק אל דרכי מוות.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יד יב.
דקויות
[עריכה]בתקופה שבה אנשים רבים דורשים מהממשלה שתספק פתרון מיידי למצוקותיהם, כדאי לזכור לחשוב גם על ההשלכות לטווח ארוך.
יש דרך הנראית ישרה (=חלקה וללא מכשולים) כאשר היא לפני איש, כאשר האדם נמצא בתחילתה והדרך מונחת לפניו; אך אחריתה (= בסופה של הדרך) אין מוצא - כל הדרכים מובילות למוות.
מהי אותה דרך? ניתן לפרש לפי ארבעת העולמות - החומר, הרגש, השכל והנשמה:
1. דרך חומרית - ע"פ הפסוק המקביל, (משלי טו יט): "דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשֻׂכַת חָדֶק, וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה" - העצל חושב שדרכו ישרה, כי היא נוחה וקלה, אך בסופו של דבר הוא נתקל בגדר קוצים ואינו יכול להתקדם (ע"פ רש"י על פסוקנו, פירוש שני).
2. דרך רגשית - כמו בפסוק הבא, (משלי יד יג): "גַּם בִּשְׂחוֹק יִכְאַב לֵב, וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה" - הצחוק והמשחק נראים כמו דרך ישרה להגיע לשמחה, אך שמחה הבנויה עליהם בלבד עלולה להביא את האדם לכאב לב (כתוצאה ממחלה, או התמכרות, או ריקנות נפשית), ובסופה של שמחה זו - עצבות ומוות רגשי*.
3. דרך שכלית - ע"פ הפסוק המקביל, (משלי יב טו): "דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם"*- האויל (השטחי) חושב שדרכו ישרה, כי אינו בודק לעומק את כל ההשלכות ואינו מוכן לקבל עצות, אך באחריתה של דרך זו הוא עלול להיתקל בצרות ובמוות, "מה שאין כן דרך החכמה, תחלתו קוצים וסופו מישור" (מלבי"ם על פסוקנו).
4. דרך נשמתית - ע"פ הפסוק הקודם, (משלי יד יא): "בֵּית רְשָׁעִים יִשָּׁמֵד, וְאֹהֶל יְשָׁרִים יַפְרִיחַ"*- לפעמים אדם חושב שהוא ישר, אך למעשה הוא "עובר עבירה ואומר 'אין בה עבירה'" (רש"י על פסוקנו, פירוש ראשון, וראו בבלי קידושין מ ב).
"גם אדם שבטוח שדרכו נכונה, עלול להיקלע למבוי סתום, או חלילה ליפול לתהום. גם אם נראה לך שדרכך ישרה, ייתכן שאחריתה היא מות. שלמה פונה לאדם בתביעה: אז מה אם אתה מרגיש שהדרך שאתה צועד בה היא טובה? תבדוק, האם באמת הדרך טובה? מניין באה ההרגשה הטובה בדרך? האם ההנאה שלך נובעת ממקור חיובי? מהו תפקיד ההנאה בחיים, אם בכלל יש לה תפקיד? גם אדם שבטוח בדרכו, יכול להיות שצועד לקראת אבדון, חלילה. אסור להסתפק בהרגשה טובה, בהנאה כשלעצמה, בריגושים חיצוניים. האדם חייב לערער את בטחונו העצמי ולבדוק את דרכו ואת מהלך חייו." (הרב יהושע וייצמן, למה האדם רעב? - אתר ישיבת מעלות).
ולכן, לפני שמתלהבים מאנשים שמציעים לנו "דרך לחברה טובה יותר", צריך לחשוב ולהתבונן מה תהיה אחריתה של הדרך הזאת.
הקבלות
[עריכה]1. שמשון התאהב בבחורה פלשתית ואמר להוריו (שופטים יד ג): "אוֹתָהּ קַח לִי, כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי". דרכו זו של שמשון, להתאהב בבחורות פלשתיות, הובילה אותו למוות, אף כי מוות בגבורה ובהתאם לתכנית ה' (חגי הופר על פסוקנו).
2. פסוקים נוספים המתחילים במילה יש הם מעין חידה שנועדה לעורר את הקוראים לחשוב - מה יש? ראו (משלי יא כד): "יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד, וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר"*. בפסוקים הבאים ניתן למצוא כמה תשובות לחידה - נשאיר זאת כתרגיל לקוראים. פסוק זהה לפסוקנו נמצא במשלי טז 25, שם ניתן למצוא תשובות אחרות לחידה*.
3. לפעמים קורה דווקא הדבר ההפוך - אנשים חושדים באדם לחינם, למרות שדרכו ישרה, רק בגלל שהיא נראית להם מוזרה ושונה, (משלי כא ח): "הֲפַכְפַּךְ דֶּרֶךְ אִישׁ וָזָר, וְזַךְ יָשָׁר פָּעֳלוֹ"*.
4. הרמב"ם מביא פסוקים נוספים המביעים רעיון דומה: "אמנם חולי הנפש, אשר לא ירגישו בחוליים, וידמוהו בריאות; או ירגישו בו ולא יתרפאו, אחריתם - אחרית החולה כשנמשך אחר הנאותיו ולא יתרפא, שהוא יאבד בלי ספק. אבל אלה שמרגישים ונמשכים אחר הנאותיהם, אמרה בהם תורת אמת, כשהיא מוסרת דבריהם: כי בשרירות לבי אלך וגו' (דברים כט יח). רצתה לומר, שהוא מכוון לרוות צמאו, והוא מוסיף לעצמו צמא. אך אלה שאינם מרגישים בדבר, כבר תיארם שלמה הרבה. אמר: דרך אויל ישר בעיניו, ושומע לעצה חכם (משלי יב טו). רצה לומר: ששומע לעצת החכם, והודיעו הדרך שהוא ישר באמת, לא אשר יחשבהו שהוא ישר. ואמר: יש דרך ישר לפני איש, ואחריתה דרכי מות (שם יד יב). ואמר עוד בחולי-הנפש האלה, היותם בלתי יודעים מה יזיקם ומה יועילם: דרך רשעים כאפלה, לא ידעו במה יכשלו (שם ד יט)" (שמונה פרקים לרמב"ם, סוף פרק שלישי).
5. מקביל לפסוקנו גם הפתגם העממי, "הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות".
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/14-12